פסק-דין בתיק ת"א 9776-08-09

בפני תביעה למתן סעד כספי וצו מניעה קבוע.

טיעוני התובעים:

התובעים טוענים כי הינם המחזיקים והבעלים של חלק מחלקה 8 ו- 9 בגוש 18814 מאדמות כפר דיר אל אסד. בחלקה זו נבנה, על פי היתר בנייה, בניין מגורים של התובעים, בן שתי קומות. בהתאם לתוכנית שאושרה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה, התעתד התובע מס' 1 לחבר את גג ביתו לכביש שעובר בסמוך לביתו (להלן: "הכביש"), באמצעות בניית גשר (להלן: "הגשר"), זאת בשל הפרשי גובה גדולים אשר קיימים בשטח . לטענת התובעים, בניית הגשר אינה אפשרית כיום, מאחר והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ביצעה הגבהה לכביש מצידו הצפוני של בית התובע, חרף העובדה כי, לגישת התובעים, לא הייתה כל נחיצות בהגבהתו, ובכך, יצרה מציאות חדשה בשטח, המחייבת את התובע כיום לבנות קומה נוספת לבית מגוריו, בעלות של 108,000 ש"ח, וזאת על מנת שיוכל לחבר את ביתו לכביש, באמצעות גשר, כאמור. לטענת התובעים, הנתבעת התחייבה לשלם להם כל הוצאה לצורך בניית הגשר והתאמת כניסת הבית למצב שנוצר אחרי הגבהת הכביש, אולם, על אף פניות חוזרות ונשנות אליה, טרם עשתה כן, זאת, חרף העובדה כי לתובע 1 אין דרך גישה נוספת לביתו, מלבד שביל צר מאוד, בדרך תלולה, מתחת לביתו של אחיו, התובע 2 . כן עותרים התובעים למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים 2 - 4 (להלן: "הנתבעים"), שמנסים, לטענתם, להשתלט על הכביש הסמוך לבית התובעים בניסיון להצמיד את הכביש לשטחם הפרטי, תוך איום על התובעים ושימוש בדרכים בלתי חוקיות כדוגמת נטיעת עצים והצבת "כל מיני דברים" בכביש, ותוך שהם מבקשים לחסום את הדרך ולמנוע מהתובעים שימוש בכביש ויצירת דרך גישה לביתם באמצעות בניית הגשר. לטענת התובעים, חלק מהכביש מצוי בבעלותם הפרטית שלהם, ולחלק זה של הכביש מתוכנן להתחבר הגשר, נשוא תיק זה. 

טיעוני הנתבעת 1

הנתבעת מכחישה כי התחייבה בפני התובע 1 או מי מטעמו להתאים את כניסת הבית למפלס הכביש. לטענתה, היא לא ביצעה כל הגבהה של הכביש ולא הוכח שנגרם לתובעים כל נזק בגין ההגבהה הנטענת של הכביש, וכי אין לתובעים כיום דרך גישה אחרת לביתם. כן נטען כי התובעים הגישו חוות דעת שמאית, להבדיל מחוות דעת הנדסית, והדבר מעיד על כך כי כל כוונתם של התובעים היא להתעשר על חשבון הנתבעים, שכן, התובעים מציגים את חלופת הגשר כחלופה היחידה הקיימת, והסעד אותו הם דורשים, לצורך פתרון הבעיה, המוכחשת, הוא סעד כספי ולא סעד של אכיפה. עוד טוענת הנתבעת כי מבדיקת נסחי רישום המקרקעין עולה כי, לתובע 1 זכויות ב- 1/8 חלקים מחלקה 9 בלבד, בעוד שלזכותו של התובע 2 לא נרשמו זכויות במקרקעין הנ"ל.

טיעוני הנתבעים 2-4

לטענת הנתבעים, בתיהם נמצאים בחלקה 3 בגוש 18814 , אשר מצויה בבעלות משותפת שלהם ושל מינהל מקרקעי ישראל, ובה הם מחזיקים מדורי דורות, ובה הם סללו דרך מעבר פרטית מהכביש הראשי לבתיהם שבאותה חלקה. בעוד שלתובעים אין כל זכות קניינית או אחרת המאפשרת להם להשתמש בחלק זה של חלקה 3, שבבעלות הנתבעים, כאמור, לרבות הקמת גשר מעל חלק זה של חלקה 3. יתרה מכך, הנתבעים מכחישים כי בוצעה הגבהה לכביש, אשר קיים, לטענתם, מאז ומתמיד, והוא משרת את תושבי השכונה כולה. לטענתם, אין לתובעים להלין אלא על עצמם, שעה שבנו את בית מגוריהם בחריגה מהיתר הבנייה שניתן להם, דבר שמקשה עליהם כיום להתחבר לכביש. הנתבעים הגישו חוות דעת מומחה, ממנה עולה כי בניית בתי המגורים של התובעים בשטח החלקה בוצעה שלא בהתאם להיתר הבניה ולתוכניות שהוגשו על ידי התובעים. לטענת המומחה, אם הבניה הייתה מתבצעת בהתאם לתוכנית המקורית, היה ניתן להקים את הגשר בשטח חלקה 8,  כפי שתוכנן והוצע ואושר בזמנו על די הוועדה, וזאת באופן שהגשר יחבר את בית התובע לדרך הציבורית מצידו המערבי של הבית, ללא צורך בפלישה לקרקעות אחרים, שאינן מיועדות לשימוש ציבורי, דוגמת חלקה 3 של הנתבעים.  עוד נטען, בסיכומיהם בכתב של הנתבעים, כי התובע לא צירף בעל דין עיקרי ומהותי, הוא מנהל מקרקעי ישראל, שהינו בעלים משותף בחלקה 3 הרלבנטית. עוד נטען, בעמוד 7 לסיכומי הנתבעים 2-4, להרחבת חזית של טענות התובעים, שעה שציינו בסיוכמיהם טענות שלא בא זכרם בכתב התביעה ובתצהיר מטעמם.

דיון והכרעה

התובעים לא הציגו ראיה כלשהיא להוכיח כי הנתבעת ביצעה עבודות של הגבהה של הכביש, דוגמת חוות דעת של מומחה, ללמד כי בוצעה שינויים במפלס הכביש, תמונות המנציחות את מצב הכביש לפני ולאחר ביצוע עבודות ההגבהה הנטענות, תמונות המנציחות מהלך ביצוע העבודות הנטענות, או עדות של מי מהעובדים או הקבלנים שביצעו את העבודות של הגבהת הכביש או עדי ראיה לכך, לרבות תושבי השכונה הרלבנטית. התובע 1 העיד כי הנתבעת ביצעה עבודות הגבהה של הכביש בשלוש הזדמנויות, האחרונה בשנת 2003, והוסיף כי:

" אין לי צילומים או תיעוד של הגבהת הכביש ".

( עמוד 10 שורה 5 לפרוטוקול הנ"ל ).

כן העיד כי:

" אתה אומר לי שלא ראיתי לנכון לזמן את הקבלנים שבצעו את העבודה בשטח ולא את השכנים, ואני משיב אף אחד לא מעוניין להיכנס לסכסוך זה".

( עמוד 12 שורות 6-7 לפרוטוקול הנ"ל ).

ההסבר הנ"ל של התובע 1, לאי הבאת ראיות להוכחת הטענה בדבר ביצוע עבודות ההגבהה של הכביש, אינו סביר ואינו מניח את הדעת.

טענתם של התובעים באשר לסיבה שהביאה את הנתבעת לבצע עבודות הגבהה של הכביש, לא הייתה עקבית. שכן, לעומת טענתם, בכתב התביעה, כי לא הייתה כל נחיצות בביצוע עבודות הגבהת הכביש ( סעיף 6 לכתב התביעה ), טען התובע 1, בעדותו בבית המשפט, כי מפלס הכביש הוגבה ע"י הנתבעת על מנת ליישר את משטח הכביש ולמנוע זרימת המים לכיוון ביתו, ע"י הטייתם לצד השני ( עמוד 9 שורות 2-3 לפרוטוקול ). המדובר בסתירה פנימית באשר לסיבת ביצוע עבודות ההגבהה הנטענת של הכביש. עוד ציין התובע 1 כך:

" אני נשאל כשהמועצה מגביה שטח, ידעת שהם הולכים לחסום את הדרך שלך, ואני משיב, אני יודע והיה לי ריב עם המועצה. הלכתי למועצה והיתה תביעה נגד המועצה, לא בכתב אלא ביני לבין ראש המועצה. הסכמנו שהוא יעשה לי גישה לביתי. ההסכמה היתה בזמן שעצרתי את עבודות ההגבהה ואז הגענו להסכמה והם המשיכו בהגבהה, ראש המועצה התחייב זאת אישית. לא נתן לי התחייבות בכתב, הכל היה בעל פה ".

( עמוד 10 שורות 21-25 לפרוטוקול הנ"ל.

מעדותו הנ"ל של התובע 1 יש ללמוד כי בינו לבין הנתבעת התנהלו, במהלך ביצוע עבודות ההגבהה הנטענות, מגעים, על רקע התנגדותו לשינוי מפלס הכביש, עד שהוא נקט בהליך משפטי שהביא להפסקת עבודות אלה, והם הגיעו לידי הסכמה, שבהתאם לה התחדשו העבודות בכביש, כאשר ראש המועצה התחייב להתאים את כניסת ביתו של התובע 1 למצבו החדש של הכביש, שהוגבה. התובע 1 לא הגיש העתק של כתב טענות נשוא ההליך המשפטי, שלטענתו, הוא נקט בו כנגד הנתבעת, להורות על הפסקת ביצוע עבודות ההגבהה, במהלך ביצוען של אלה, ולא הגיש כל החלטה או צו של בית המשפט, שהורה לנתבעת להפסיק את המשך ביצוע העבודות, ואף לא ביקש להעיד מטעמו את ראש המועצה, בתקופה הרלבנטית, על מנת לתמוך בטענה הנ"ל. כך נותרה טענתו, כי העבודות הופסקו וכי מאוחר יותר הושגה הסכמה בינו לבין ראש המועצה, ללא תימוכין בראיה..